לאחר ששליחיו כשלו במשימתם, שאול מבין כי לא נותרה לו ברירה אלא לצאת בעצמו למרדף [ביאור שטיינזלץ]. מסעו מעורר תמיהה, שכן הוא שם את פעמיו אל הרמה, אף שכבר ידע כי דוד ושמואל שוהים בניות. הסיבה לכך היא שבתחילה שאול כלל לא התכוון להגיע לניות עצמה. הוא הניח ששמואל ישוב לביתו שברמה, וסבר כי אין זה מכובד עבורו לחפש את דוד במקומו של הנביא, אלא ציפה ששמואל יצא לקראתו. עם זאת, כאשר הגיע לבור הגדול הממוקם באם הדרך שבין הרמה לניות, שינה את דעתו והחליט לברר היכן בדיוק הם נמצאים [מלבי"ם].
שאול מגיע אל הבור הגדול אשר בשכו, שהוא שמו של מקום [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. בניגוד למקובל בשמות מקומות, המילה מופיעה עם ה"א הידיעה המובלעת באות בי"ת [רד"ק]. בנוסחי המקרא השונים קיימת מסורת כפולה לגבי ניקוד האות שי"ן במילה זו, בסגול או בצירה [מנחת שי].
במקום זה שואל שאול איפה שמואל ודוד, כלומר איה הם פה [מצודת ציון]. על כך הוא נענה בציון המיקום. הפועל ויאמר מופיע בלשון יחיד ומשמעותו היא שאדם כלשהו ענה לו [ביאור שטיינזלץ], אף שיש המציינים כי זהו אחד המקומות במקרא שבהם המילה נכתבת ביחיד אך משמעותה היא ברבים, כמו "ויאמרו" [מנחת שי]. התשובה שמקבל שאול היא שהם נמצאים במקום הנקרא בניות, מילה הנכתבת במסורת הכתיב כ"בנוית" אך נקראת כ"בניות" [מנחת שי].