תגובתו של שאול לדברי בנו מהווה נקודת מפנה ביחסו אל דוד. המילים וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן אינן מתארות שמיעה טכנית בלבד, אלא ששאול ירד לסוף דעתו והבין לעומק את דבריו של יהונתן [חומת אנך]. בעקבות הבנה זו, וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל – הוא בחר להישבע במטרה לכפות ולכבוש את יצרו שדחף אותו לפגוע בדוד [חומת אנך].
שבועתו, חַי ה' אִם יוּמָת, משמעותה הבטחה ברורה שדוד לא יומת [ביאור שטיינזלץ]. הבטחה זו כוללת התחייבות מקיפה שדוד לא ייהרג, לא בידיו של שאול עצמו ולא על ידי שליחיו [חומת אנך]. בעקבות שבועה זו, שאול הסיר לחלוטין ממחשבתו את הכוונה להמית את דוד, והמצב ביניהם שב לקדמותו כפי שהיה בעבר [מלבי"ם].