יהונתן מתכנן מפגש עם אביו במקום מסתורו של דוד, כדי לברר את כוונותיו של המלך ולהעביר את המידע לדוד בזמן אמת.
הביטוי לְיַד אָבִי מתפרש על ידי רוב המפרשים כעמידה בסמוך או בקרבה לשאול, אך יש המסבירים זאת כעמידה פיזית ממש על ידו, בדומה לשר שהמלך נשען על ידו [רד"ק]. הבחירה לקיים את השיחה דווקא בַּשָּׂדֶה נובעת מכך ששאול היה רגיל לטייל שם בשעות הבוקר [מצודת דוד, רד"ק]. למיקום זה ישנן כמה מטרות אסטרטגיות: ראשית, כדי שדוד יוכל לשמוע בעצמו את הדברים הטובים שיהונתן יאמר עליו לאביו [רד"ק]. שנית, הקרבה מאפשרת ליהונתן לעדכן את דוד באופן מיידי, כך שאם יתברר ששאול זומם רעה, דוד יוכל לברוח מיד [מלבי"ם, מצודת דוד]. בנוסף, עצם ההליכה בשדה שבו דוד מתחבא נועדה להרגיע אותו ולהוכיח לו שרק שאול מבקש את רעתו, בעוד שאר השרים אוהבים אותו ואין לו ממה לחשוש מפניהם [חומת אנך].
באשר לתוכן השיחה, המילים וַאֲנִי אֲדַבֵּר בְּךָ מוסברות לרוב ככוונה לדבר בעבור דוד או עליו בגלוי [מצודת דוד, שטיינזלץ]. מנגד, יש המצביעים על כך שבתנ"ך שימוש באות בי"ת לאחר פועל דיבור מורה תמיד על דיבור רע. לפי גישה זו, יהונתן מתכנן לדבר סרה בדוד בכוונה תחילה, כדי לבחון אם שאול יסכים עמו, ובכך לחשוף את כוונותיו האמיתיות של המלך [מלבי"ם].
לבסוף, ההבטחה וְרָאִיתִי מָה וְהִגַּדְתִּי לָךְ משמעותה שיהונתן יבחן את תגובתו של שאול, וגם אם דוד לא יצליח לשמוע את השיחה ממקום מחבואו, יהונתן ידאג לעדכן אותו בתוצאותיה [רד"ק].