שמואל א, פרק כ״ג, פסוק א׳

תארו לעצמכם שאתם שומעים שחבורה של שודדים נכנסה לעיר קרובה ומתחילה לקחת לאנשים את כל האוכל שלהם. איך הייתם מגיבים? זה בדיוק מה שקורה לדוד. מגיעים אליו אנשים ומספרים לו שהפלשתים תוקפים עיר ביהודה שנקראת קעילה. כשאומרים שהפלשתים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה, הכוונה היא שזה לא היה צבא ענק שבא לעשות מצור ולכבוש את החומות. זאת הייתה חבורה של שודדים שהצליחה להיכנס לתוך הגבולות של העיר כדי להציק לאנשים. ומה הם עשו שם? וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת הַגֳּרָנוֹת. המילה שֹׁסִים פירושה בוזזים ולוקחים בכוח. בגלל שכנראה לא היה בעיר הרבה רכוש יקר, הפלשתים הלכו ישר לשדות וגנבו את התבואה והאוכל של התושבים. האנשים שמספרים את הבשורה הזאת לדוד מסיימים במילה לֵאמֹר, כי הם מצפים לתשובה ממנו. הם רוצים שדוד ישאל את ה' דרך האורים והתומים אם לצאת למסע חילוץ. ולמה ה' בכלל גרם לכל המצב הזה לקרות? מתברר שזאת הייתה תוכנית מיוחדת. ה' זימן את האירוע הזה כדי לתת לדוד הזדמנות לקיים מצווה חשובה של הצלת עם ישראל. דוד לא יצא לעזור כדי לקחת לעצמו שלל, אלא רק כדי להציל את התושבים, ובזכות המצווה הגדולה הזאת, הוא יזכה שה' ישמור עליו ויציל גם אותו.