קרה לכם פעם שהייתם צריכים לצאת ממקום מסוים ממש מהר, ובלי לשים לב לקחתם איתכם בטעות בדיוק את החפץ שהכי עזר לכם אחר כך? זה בערך מה שקרה לאביתר הכהן. כשהוא ברח בבהלה כדי להצטרף לדוד, הוא לא הספיק לבדוק אילו כלים הוא לוקח איתו. המילים יָרַד בְּיָדוֹ מסבירות לנו שהוא לקח איתו את האפוד בלי תכנון מראש, אבל בעצם זו הייתה השגחה מיוחדת מאת ה' כדי לעזור.
האֵפוֹד שאביתר הביא לא היה רק בגד מיוחד של כהנים, אלא הוא כלל בתוכו גם את החושן ואת האורים והתומים, שבעזרתם אפשר לשאול שאלות ולקבל הדרכה מה'. כשאביתר הגיע אל דוד, דוד כבר היה נמצא ממש בגבול של העיר קְעִילָה.
אולי תחשבו לעצמכם, למה פתאום מספרים לנו שהאפוד נמצא אצל דוד דווקא עכשיו? הרי דוד כבר שאל בה' קודם לכן כדי להציל את תושבי העיר. התשובה היא שקודם דוד שאל שאלה בשביל כל הציבור, וזה דבר מובן ורגיל. אבל עכשיו, דוד מבקש לשאול שאלה אישית על עצמו ועל הבריחה שלו מפני שאול. לכן מזכירים את האפוד כאן, כדי ללמד אותנו שמרגע שדוד נמשח למלך, יש לו מעמד של מלך של ממש, ולכן מותר לו להשתמש באורים ותומים אפילו בשביל לקבל תשובות על הצרכים האישיים שלו.