לאחר שהתברר האיום המיידי בדבר הגעתו של שאול, דוד פונה לברר את שאלת נאמנותה של העיר שזה עתה הציל. הישרדותם של דוד ואנשיו תלויה כעת לחלוטין בעמדתם של תושבי המקום, שכן תמיכתם עשויה לאפשר עמידה במצור ממושך, אך בגידתם תסתום את הגולל על סיכויי ההצלה [ביאור שטיינזלץ].
בפנייתו הקודמת לה', דוד שאל שתי שאלות יחד שלא כסדרן. מכיוון שעל פי רוב אין מקבלים מענה באורים ותומים על שתי שאלות במקביל, ה' השיב לו קודם על השאלה שהייתה אמורה להישאל ראשונה והיא האם שאול אכן ירד לעיר. כעת, משהבין את טעותו, דוד חוזר ושואל כראוי את השאלה הנותרת [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הוא כבר יודע ששאול יגיע בעצמו ויבקש להיכנס לעיר כדי להילחם בו בתוכה, ולכן הוא זקוק לדעת כיצד ינהגו תושבי המקום [מלבי"ם].
המונח בַּעֲלֵי קְעִילָה מתייחס לאדוני העיר ולמנהיגיה, או כפי שמתרגם התרגום הארמי, ליושבי העיר כולם [רד"ק].
תשובת ה' הקצרה, יַסְגִּירוּ, חושפת כי כוונתם של אנשי קעילה היא אכן להסגיר את דוד לידי שאול [מצודת דוד], וזאת למרות החסד הגדול שגמל עמם כשהציל אותם [ביאור שטיינזלץ].
מכיוון שבסופו של דבר דוד נמלט מן העיר ולא הוסגר לידי שאול, עשויה לעלות תמיהה האם דבר ה' לא התקיים. ההסבר לכך הוא שתשובת ה' לא הייתה נבואה מוחלטת, אלא תיאור מצב מותנה: ה' גילה לדוד את כוונותיהם האמיתיות של שאול ושל אנשי קעילה, והבהיר לו כי אם יישאר בעיר הם אכן יסגירו אותו. מידע זה נמסר לו במטרה מפורשת להזהירו כדי שיוכל לצאת ולהימלט מבעוד מועד [מלבי"ם].