הפסוק בא להסביר כיצד התאפשר לדוד לשאול בה', ומבהיר שכאשר אביתר הכהן ברח כדי להצטרף לדוד, הוא הביא עמו את האפוד שבאמצעותו ניתן היה לקבל הדרכה אלוהית [מצודת דוד, אברבנאל]. המילה אֵפוֹד אינה מתייחסת רק לבגד הכהונה, אלא כוללת גם את החושן ואת האורים והתומים שבתוכו [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
המילה קְעִילָה מציינת שכאשר הגיע אביתר, דוד כבר היה נמצא בגבול העיר קעילה [מצודת דוד].
באשר לביטוי יָרַד בְּיָדוֹ, הפרשנים נחלקו לגבי כוונת מעשהו של אביתר. גישה אחת מפרשת את המילה "ירד" במשמעות של "הוריד", כלומר אביתר לקח את האפוד עמו בכוונה תחילה כדי שדוד יוכל לשאול בו [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. לעומת זאת, פרשנים אחרים מדגישים את הפשט של המילה וטוענים כי הדבר קרה כבדרך מקרה. אביתר נמלט על נפשו בבהלה ולא השגיח אילו כלים הוא לוקח עמו. הימצאות האפוד בידו לא נבעה מתכנון מוקדם, אלא הייתה תוצאה של השגחה עליונה מאת ה', ונועדה במיוחד כדי לסייע בהצלת קעילה [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].
עולה השאלה מדוע הכתוב מציין את הימצאות האפוד דווקא כעת, ולא בפסוקים הקודמים שבהם כבר תואר שדוד שאל בה'. ההסבר לכך הוא שקודם לכן דוד שאל את ה' בנוגע להצלת תושבי קעילה, ואין זה חידוש שניתן להשתמש באורים ותומים עבור צורך ציבורי. אולם כעת, דוד מבקש לשאול בעניין אישי הנוגע לגורלו ולהימלטותו מפני שאול. אזכור האפוד כאן בא ללמד שדוד, מרגע שנמשח על ידי שמואל, קיבל דין ומעמד של מלך, ולכן היה רשאי לשאול באורים ותומים גם לצרכיו האישיים. בנוסף, מיקום הפסוק כאן משמש רקע ללימוד הכללים של אופן השאלה והתשובה באורים ותומים [חומת אנך].