כאשר אביתר הכהן ברח אל דוד, שכבר שהה בגבול העיר קְעִילָה, הוא הביא עמו את האֵפוֹד, בגד הכהונה הכולל גם את החושן והאורים והתומים שבאמצעותם ניתן לקבל הדרכה מה'. הביטוי יָרַד בְּיָדוֹ מלמד שאביתר הוריד את האפוד בכוונה תחילה כדי שדוד יוכל לשאול בו, או שלקח אותו במקרה מתוך בהלת המנוסה, בהכוונת השגחת ה' שנועדה לסייע בהצלת העיר. הימצאות האפוד מוזכרת דווקא כעת משום שדוד עומד לשאול בה' בעניין אישי הנוגע להימלטותו משאול, בשונה משאלותיו הקודמות שעסקו בצורך הציבורי של הצלת התושבים. אזכור זה נועד ללמד שמרגע משיחתו דוד קיבל מעמד של מלך הרשאי לשאול באורים ותומים גם לצרכיו האישיים, וכן כדי לשמש רקע ללימוד הכללים של אופן השאלה והתשובה בהם.
שמואל א, פרק כ״ג, פסוק ו׳
וַיְהִ֗י בִּ֠בְרֹ֠חַ אֶבְיָתָ֧ר בֶּן־אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד קְעִילָ֑ה אֵפ֖וֹד יָרַ֥ד בְּיָדֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.