תחשבו על משחק מחבואים מותח במיוחד שבו המחפש לא מתייאש וממשיך לחפש בלי הפסקה, אבל למי שמתחבא יש עזרה סודית ששומרת עליו. זה בדיוק מה שקרה לדוד כשהוא ברח משאול המלך. דוד היה חייב למצוא מקומות מסתור בטוחים וקשים להגעה. הוא התחבא בַּמְּצָדוֹת, שהן מקומות מוגנים ומבוצרים על ראשי ההרים או סלעים גבוהים מאוד בלב המדבר. דוד לא נשאר במקום אחד קבוע, אלא נדד ממקום למקום. לכן מסופר שהוא ישב גם בָּהָר שבאזור מדבר זיף, כדי להקשות על מי שמחפש אותו.
שאול המלך ניסה לתפוס את דוד כׇּל הַיָּמִים, כלומר ברציפות ובלי לעצור. למרות הכל, וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ. ה' שמר על דוד ודאג ששאול לא יצליח לתפוס אותו. איך זה קרה? חוץ מזה שדוד כל הזמן זז, הייתה לו עוד עזרה: העבדים של שאול בעצם אהבו את דוד. בכל פעם ששאול יצא למסע חיפושים, העבדים שלו דאגו להזהיר את דוד מראש בסוד, וכך הוא תמיד ידע לברוח למקום חדש בזמן.