דוד חי במנוסה מתמדת ונאלץ להסתתר בַּמְּצָדוֹת, שהן מקומות מחסה מוגנים ומבוצרים כמו סלעים גבוהים בלב המדבר או ראשי הרים. נדידתו חסרת המנוח התבטאה במעבר תכוף בין הסלעים הגבוהים לבין הר מסוים, ולכן נאמר וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר זִ֑יף, אם כי ייתכן שזהו רק פירוט מיקומן של אותן מצדות. אף על פי ששאול חיפש את דוד ברציפות וללא הרף כׇּל הַיָּמִים, הרי שוְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ. השגחת ה' שהגנה על דוד פעלה באופן טבעי דרך נדידתו שמנעה את איתורו במקום קבוע, וכן בעזרת עבדי שאול שאהבו את דוד והזהירו אותו בסתר מבעוד מועד על כל מסע חיפוש.
שמואל א, פרק כ״ג, פסוק י״ד
וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כׇּל־הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.