גזר דין חמור וסופי נחתם בשבועה מאת ה', וקובע את ההשלכות הנצחיות על חילול עבודת הקודש וביזוי המשכן. עוון זה לא יכופר בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה, שכן בדרך של מידה כנגד מידה, מי שזלזל בקרבנות אינו יכול להשתמש בהם כעת כאמצעי כפרה, ומעמדם ככוהנים לא יעמוד לזכותם. עם זאת, מכיוון שהכפרה נמנעת דווקא דרך קרבנות, חזרה בתשובה כנה, תפילה, לימוד תורה וגמילות חסדים עדיין יכולים להביא למחילה. הקביעה כי העונש יימשך עַד עוֹלָם מלמדת שהפורענות תעבור לדורות הבאים שימשיכו בדרך הרעה, בעוד שצאצאים צדיקים יינצלו מעונש אישי אך יישאו בתוצאה של אובדן הכהונה הגדולה לנצח.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק י״ד
וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.