הקריאה החוזרת באישון לילה גורמת לשמואל להסס מתוך בושה וספק שמא דמיין את הקול. אף על פי כן, וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי בהחלטיות, שכן לאור הנר ראה שאין איש אחר במשכן, והוא משוכנע כעת שרבו לא יוכל להכחיש את קריאתו. עלי עונה לו הפעם ברכות ומכנה אותו בְנִי מתוך חשד שאכן מדובר בנבואה, ולכן הוא מרגיע את הנער באהבה כדי שלא יתעצב ותימנע ממנו השראתה. אפשרות אחרת היא שעלי השתמש במילה זו דווקא כדי להוכיח לשמואל שזהו קול דמיון מתוך חבלי השינה, שהרי רבו רגיל לקרוא לו "שמואל בני", בעוד שהקול המסתורי קרא בשמו בלבד.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק ו׳
וַיֹּ֣סֶף יְהֹוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קׇם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹא־קָרָ֥אתִֽי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.