עלי מבין לבסוף כי ה׳ הוא שקורא לנער, ומדריך אותו כיצד להגיב להתגלות הנבואית, בעוד שמואל חוזר למשכבו ומתכונן למפגש האלוהי.
עלי מורה לשמואל כי אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, כלומר אם אותו קול יוסיף לקרוא לו שוב, עליו לענות ולהביע את נכונותו לשמוע [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כאשר נאמר כי שמואל הלך וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ, אין הכוונה רק לחזרה פיזית למיטתו. שמואל שב לאותו מקום רעיוני ורוחני שבו שכב בתחילה, בהיכל ה׳, וכעת הוא מכין את עצמו במודע לקראת קבלת הנבואה. זאת בניגוד לפעמים הקודמות שבהן הלך לישון, שם נאמר רק "וילך וישכב" ללא הציון המיוחד של החזרה למקומו [מלבי"ם].