כאשר אדם חווה התגלות אלוהית בפעם הראשונה, החוויה עשויה להיות מבלבלת ובלתי מובנת. שמואל הנער שומע קול הקורא לו בשנתו, אך טועה פעם אחר פעם וחושב שזהו קולו של מורו, עלי הכהן. הכתוב עוצר את רצף העלילה כדי להסביר את הסיבה לטעות זו, ושופך אור על מצבו הרוחני וההכרתי של שמואל באותה נקודת זמן.
המילה טֶרֶם המופיעה בפסוק אינה משמשת במשמעות של טרם-זמן או "לפני", אלא פירושה "עדיין לא" [רש"י, מצודת ציון]. הכתוב מנמק את חוסר הבנתו של שמואל בשני שלבים המשלימים זה את זה. תחילה נאמר טֶרֶם יָדַע אֶת ה', כלומר, בהיותו נער עדיין לא למד את חכמת האלוהות ולא הכיר את עניין יראת ה' [רד"ק, מצודת דוד]. חסרה לו הידיעה העיונית מבית רבו לגבי האופן שבו פועלת הנבואה וכיצד מועבר החזון האלוהי לנביאים [מלבי"ם]. מאחר שלא הכיר את קול הנבואה, הוא הניח בטבעיות שבן אדם קורא לו [רד"ק], מה גם שהקול נשמע בשעה שניסה לישון ולא היה ערני לחלוטין, ובתקופה שבה איש כלל לא חשב על אפשרות של נבואה [ביאור שטיינזלץ].
החלק השני של הפסוק, וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה', נתפס אצל חלק מהמפרשים כחזרה על הרעיון לשם הדגשה [רד"ק]. אולם, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שחלק זה מוסיף נדבך נוסף: מעבר לחוסר הידע העיוני, לשמואל חסר היה גם הניסיון המעשי. ה' עדיין לא נגלה אליו מעולם, ולכן לא הייתה לו היכולת לזהות את דבר ה' מתוך התנסות אישית.
מיקומו של פסוק זה, המופיע דווקא לאחר הקריאה השנייה לשמואל, נועד להבדיל בינו לבין עלי הכהן. בעוד ששמואל לא הרגיש כלל שמדובר באירוע נבואי גם בפעם השנייה והשלישית, עלי התחיל להבין את המתרחש כבר לאחר הקריאה השנייה, משום שעלי כבר חווה נבואה בעברו. הפסוק מסביר מדוע שמואל נזקק להדרכתו של עלי כדי להבין את פשר הקול [אברבנאל].
באשר לאופיו של אותו קול מסתורי, ישנה מחלוקת. בעוד שיש מי שסבר שקול נבואי נשמע רק במראה הנבואה ולא בהקיץ כקול מוחשי, הרי שההסבר המובא מנגד הוא שהקול ששמע שמואל היה קול פיזי ממש, שנברא בדרך נס והגיע לאוזניו, בדומה לקול שנשמע במעמד הר סיני [אברבנאל]. מכיוון שהקול היה כה מוחשי, שמואל לא הצליח להבחין בינו לבין קולו האנושי של עלי, ואף לא הצליח לזהות את הכיוון המדויק שממנו הוא בקע [ביאור שטיינזלץ].