מתוך מסירות וקשר עמוק למורו, תגובתו של שמואל לקריאה היא מיידית. וַיָּרָץ אֶל עֵלִי כדי למהר ולעשות את דברו, כשהוא אומר כִּי קָרָאתָ לִּי מתוך ביטחון מוחלט שעלי אכן קרא לו. מנגד, עלי מניח ששמואל פשוט טעה וחווה תעתוע חושים, מצב שבו כוח הדמיון מטעה את האדם לחשוב ששמע קול קורא באוזניו. משום כך הוא אומר לו שׁוּב שְׁכָב.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק ה׳
וַיָּ֣רׇץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.