בתקופה של יובש רוחני, וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי ומשמש כעוזרו האישי והזריז במשכן. באותה עת וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, כלומר נדיר ומנוע, משום שבני הדור לא היו מוכנים להשראת שכינה. מציאות סתומה זו, שבה אֵין חָזוֹן נִפְרָץ והנבואה אינה שכיחה, מסבירה מדוע השניים לא זיהו בתחילה את קול ה' שקרא לנער מתוך שנתו. עם זאת, מתוך החסימה מצא השפע האלוהי פרצה בנער הראוי, ושמואל נבחר בלית ברירה להעביר נבואת פורענות קשה על ביתו של מורו האהוב.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק א׳
וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.