לאחר ההתגלות הלילית נותר שמואל מזועזע מן הבשורה הקשה, ובניגוד לזריזות שבה קפץ ממיטתו קודם לכן, וַיִּשְׁכַּב במיטתו עד הבוקר. כשהקיץ, הוא נמנע מלגשת אל עלי ופנה לשגרת יומו כאשר וַיִּפְתַּח את דלתות בית ה'. שמואל פחד לבשר את הרעה לאדם שדאג לו וזכה להערצתו, ועל כן חשש לספר לו את הַמַּרְאָה, היא מראה הנבואה שחווה. שתיקה זו נבעה מיראה אנושית ולא היוותה הסתרה אסורה של נבואה, שכן ה' לא שלח אותו להעביר מסר לעלי אלא רק הודיע לו את הדברים בחזון.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק ט״ו
וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וּשְׁמוּאֵ֣ל יָרֵ֔א מֵהַגִּ֥יד אֶת־הַמַּרְאָ֖ה אֶל־עֵלִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.