השתיקה שלאחר ליל ההתגלות מופרת כאשר וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת שְׁמוּאֵל. פנייה יזומה זו נובעת מהבנתו של עלי כי הנער חווה חיזיון נבואי הנוגע לעתיד משפחתו. תחושת המועקה של עלי התעוררה מכיוון שבאותו היום כבר הגיע אליו נביא עם בשורות קשות, ולבו ניבא לו רעות. השיחה ביניהם מתנהלת באופן ישיר כאשר עלי פונה אליו ואומר שְׁמוּאֵל בְּנִי, ושמואל משיב לו מיד הִנֵּנִי.
שמואל א, פרק ג׳, פסוק ט״ז
וַיִּקְרָ֤א עֵלִי֙ אֶת־שְׁמוּאֵ֔ל וַיֹּ֖אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל בְּנִ֑י וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.