ישעיהו, פרק נ״ח, פסוק י״ג

קדושת השבת דורשת מהאדם אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, כלומר להימנע מיציאה מחוץ לתחום השבת, וכן מעֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ, שהם רצונותיו וענייניו האישיים, מתוך הבנה שזהו בְּיוֹם קָדְשִׁי שה' הבדיל. עליו גם להכריז וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, בין אם על ידי מאכלים טובים לגוף ובין אם דרך לימוד תורה לנפש, כאשר המטרה היא שיהיה לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד ולא למען סיפוק תאוות. הציווי וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מצריך שינוי מקיף בהרגלי החול כגון לבוש והליכה, וכן היזהרות מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ, כלומר איסור על תכנון עסקים וחשבונות אישיים, אף שעיסוק בצרכי מצווה מותר. בנוסף, ההוראה וְדַבֵּר דָּבָר מחייבת לדבר בנחת ולהימנע לחלוטין משיחות חולין.