הצום האמיתי והרצוי לפני ה' אינו מסתכם בעינוי הגוף, אלא בעשיית חסד וצדקה. הדרישה הראשונה היא הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, כלומר לחלוק את הלחם המשובח שהאדם עצמו אוכל ולתת אותו לעני בעין יפה. השלב הבא הוא וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, הכנסת עניים נאנחים, נודדים או רצוצים אל תוך הבית הפרטי כדי להעניק להם מחסה, וכן דאגה ללבוש ראוי כאשר כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ. לבסוף מזהיר הנביא וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, אזהרה הדורשת שלא להתכחש לקרובי משפחה נזקקים אלא להקדים ולסייע להם, או במובן הרחב, שלא להתעלם משום אדם בצרה שכן כל בני האדם הם בשר אחד.
ישעיהו, פרק נ״ח, פסוק ז׳
הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.