מול חורבן עיר הקודש ובית המקדש, זעקת הנביא מגיעה לשיאה בשאלה הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק, כלומר האם לנוכח החורבן תקשה את לבך ותכבוש את רחמיך. הוא מוסיף ושואל האם תֶּחֱשֶׁה, תשתוק מול מעשי האומות ותתעכב מלהושיענו כאילו אינך שומע את צעקתנו. במילה וּתְעַנֵּנוּ זועק הנביא ושואל האם יוסיף ה' להניח לאויבים לענות אותנו בגלות זמן כה רב. מנגד, ייתכן שמושג זה מבטא דווקא מענה ותשובה, מתוך הבנה פנימית של הנביא כי השתיקה האלוהית היא עצמה תשובה מוחצת עַד מְאֹד, הבנה המשתקת את סערת רוחו ומכינה את הקרקע לתשובתו הגלויה של ה'.
ישעיהו, פרק ס״ד, פסוק י״א
הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהֹוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.