הנביא מוכיח את המלכות על חוסר אמונה וגאווה, ופונה אל בֵּית דָּוִד כדי להזכיר למלך שהנסים נעשים בזכות אבותיו, או לחלופין כדי לכלול בתוכחה גם את שריו. הוא שואל הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כלומר האם לא די בכך שאתם מייגעים ומעייפים בני אדם, בין אם אלו נביאי ה' שאתם מזלזלים בהם ובין אם אלו המוני העם שאתם מדכאים. מכאן הוא מטיח בהם כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי, שכן מתוך חוסר אמונה הם משליכים מושגי חולשה אנושיים על ה' וסבורים שאין בכוחו לקיים את דברו. הנביא לועג לצביעותם, שכן הם מסרבים לבקש אות בטענה שאינם רוצים להטריח את ה', אך בפועל הם אלו שמייגעים אותו בסירובם העיקש.
ישעיהו, פרק ז׳, פסוק י״ג
וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.