ישעיהו, פרק ז׳, פסוק ו׳

מלכי ארם וישראל רוקמים מזימה להפיל את שושלת בית דוד, ומכריזים כי נַעֲלֶה בִיהוּדָה אל עיר הבירה ירושלים. הצעד הבא בתוכניתם הוא וּנְקִיצֶנָּה, כלומר להטיל על העיר מצור כבד עד שתושביה יקוצו בחייהם, או לחלופין לעורר אותה למלחמה ולנקב אותה כדי לבזוז את רכושה. לאחר מכן וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ על ידי פריצת חומותיה והכפפתה למרותם, או על ידי השוואת מעמדה לזה של עשרת השבטים תחת שלטון אחד. מטרתם הסופית היא כי וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל, שר נכבד שישמש כמלך בובה הנוח לאינטרסים שלהם, ואשר שמו מפורש גם ככינוי גנאי נבואי לאדם רע בעיני ה'.