בשעת משבר צבאי נשלח הנביא להרגיע את מלך יהודה ולהורות לו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט, כלומר לשבת בשלווה ובנחת, להסתגר בירושלים ולהישמר מן החטא כדי לזכות בביטחון מאת ה'. הנביא מבקש ממנו אַל־תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל־יֵרַךְ, וכך מפריד בין הפחד החיצוני מהאויב לבין החולשה הפנימית הנובעת מחוויות העבר. כדי להמחיש את חולשת האויבים הוא מכנה אותם מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה, שכן הם משולים לקצוות של חתיכות עץ שכבר נשרפו וכבתה שלהבתם. אף שהם נראים מסוכנים, אין בהם כוח לכלות אלא רק להעלות עשן מציק של בׇּחֳרִי־אַף, שהוא כעס אנושי חולף ללא גזירה אלוהית. בסיום מפורטים המאיימים, רְצִין וַאֲרָם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ, כאשר מלך ישראל המייצג את אפרים מוזכר בכינוי מזלזל על שם אביו משום שתפס את השלטון בכוח.
ישעיהו, פרק ז׳, פסוק ד׳
וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָ֠יו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בׇּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.