ישעיהו, פרק ז׳, פסוק י״ד

Isaiah 7:14Sefaria

לָ֠כֵ֠ן יִתֵּ֨ן אֲדֹנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם א֑וֹת הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃

כאשר אדם מסרב לבקש עזרה או הוכחה, ההשגחה העליונה עשויה להתערב ולהציב עובדה מוגמרת. מול סירובו של המלך אחז לבקש אות משמים, מציג הנביא הבטחה נבואית שאינה מתבטאת בשינוי סדרי הטבע, אלא באירוע אנושי וקרוב שישמש סמל מובהק לישועה העתידית ולנוכחותו של ה׳ בתוך עמו.

המילים לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת מבטאות את העובדה שה׳ מעניק את האות מעצמו ועל כורחם של השומעים, אף שלא ביקשו זאת. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים [מלבי"ם, שד"ל, אברבנאל] היא שהאות המוזכר כאן אינו נס על-טבעי או מופת החורג מחוקי הבריאה. האות הוא עצם התגשמות הנבואה: התרחשותו של אירוע טבעי לחלוטין בעתיד הקרוב, אשר יהווה סימן ואבן בוחן לאמיתות דברי הנביא ולכך שה׳ לא יעזוב את העם בעת צרתו.

המוקד של אות זה הוא הָעַלְמָה. הפרשנים מסכימים כי מילה זו אינה מציינת בהכרח בתולה, אלא מתארת נערה או אישה צעירה בשנות בחרותה, בעלת גוף חזק ובריא, בין אם היא רווקה ובין אם היא נשואה. באשר לזהותה של אותה עלמה, קיימת מחלוקת. גישה אחת [רש"י, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ] סבורה כי מדובר באשתו של הנביא ישעיהו עצמו. מנגד, פרשנים אחרים דוחים אפשרות זו, בטענה שאילו היה מדובר באשת הנביא היא הייתה מכונה "הנביאה", ולכן הם מפרשים שהעלמה היא אשתו של המלך אחז [מצודת דוד, רד"ק], בתו, או נערה צעירה וידועה מחצר המלכות [שד"ל, אברבנאל]. הפרשנים [רש"י, אבן עזרא, אברבנאל] שוללים לחלוטין את הדעה כי הילד שייולד הוא המלך חזקיהו, שכן מבחינה כרונולוגית חזקיהו נולד שנים רבות לפני תחילת מלכותו של אחז אביו.

לגבי המילה הָרָה, רוב המפרשים מסבירים שהאישה כבר הייתה בתחילת הריונה באותו זמן, אלא שהדבר עדיין לא היה ניכר או ידוע. דעה ייחודית [חומת אנך] מציעה כי האות התבטא בכך שהריונה לא ניכר כלל עד רגע הלידה עצמו. ישנה גם דעה [רש"י] המפרשת מילה זו בלשון עתיד, כלומר שעתידה להרות.

הפסוק נחתם במילים וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל. בדרך כלל, האמהות היו אלו שמעניקות את השמות לבניהן, וכך גם כאן, העלמה היא שתקרא לילד בשם זה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], ויש המפרשים שעשתה זאת מתוך השראת רוח הקודש ששרתה עליה [רש"י]. דעה נוספת [אברבנאל] מציעה שהפנייה היא למלך אחז עצמו, שעל אף רשעתו יקרא לבן בשם זה. משמעות השם היא כפשוטו, ה׳ נמצא עמנו ובעזרתנו [מנחת שי]. קריאת השם אינה מקרית, אלא מהווה את תמצית האות: השם יהיה עדות חיה וסמל לכך שה׳ יציל את העם ולא ייתן לאויבים לשלוט בהם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.