יצא לכם פעם לראות קערת פירות שיש בה מצד אחד פירות מושלמים ומתוקים, ומצד שני פירות רקובים לגמרי שאי אפשר אפילו לגעת בהם? מראה דומה נגלה לנביא בחזון מאת ה', ובו שני סלים של תאנים השונים לחלוטין זה מזה. הסלים האלו נועדו לסמל שני חלקים בעם ישראל. הנביא קורא לסל הראשון הַדּוּד אֶחָד (דוד פירושו סל). העובדה שחסרה האות ה' במילה "אחד" באה ללמד אותנו שכל סל עומד בפני עצמו ומייצג קבוצה נפרדת: סל אחד מסמל את האנשים שכבר יצאו לגלות בבבל, והסל השני מסמל את האנשים שנשארו בירושלים.
בסל הראשון היו תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת. המילה הַבַּכֻּרוֹת מתארת תאנים שהקדימו להבשיל ממש בתחילת העונה, והן נחשבות למשובחות ואהובות במיוחד. יש כאן סמל מעניין, שכן הטבע של פרי התאנה הוא שאם לא קוטפים אותו מיד כשהוא מבשיל, הוא נהרס ומתקלקל מהחום של השמש. לכן, התאנים הטובות שנקטפו מוקדם מסמלות את הקבוצה הראשונה של בני ישראל שיצאו לגלות. בגלל שהם "נקטפו" מוקדם ועזבו את הארץ, האיכות שלהם נשמרה והם ניצלו מקלקול. לעומת זאת, בסל השני היו תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. אלו היו תאנים כל כך רקובות ופגומות, שפשוט לא הייתה שום אפשרות לאכול אותן.