ירמיהו, פרק ל״ז, פסוק י״ט

המרד של צדקיהו בממלכת בבל נשען על הבטחות שווא של מדינאים ונביאי שקר. כעת, משהמציאות טופחת על הפנים ומלך בבל כבר צר על העיר, ירמיהו מעמת את המלך עם תוצאות מעשיו ושואל וְאַיֵּה נְבִיאֵיכֶם. קריאה זו אינה רק תהייה על מיקומם הפיזי של אותם יועצים אֲשֶׁר־נִבְּאוּ לָכֶם לֵאמֹר כי לֹא־יָבֹא מֶלֶךְ־בָּבֶל עֲלֵיכֶם וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, אלא התרסה מהותית השואלת היכן מתקיימת הבטחתם. המילה הראשונה בפסוק נכתבת במסורת ואיו אך נקראת וְאַיֵּה, וכפילות זו מרמזת כי בכל מדרגת נבואה שבה התיימרו אותם אנשים לדבר, המציאות הוכיחה לעין כול כי היו אלה נביאי שקר.