לאחר שנבואותיו התאמתו ונביאי השקר הכזיבו, פונה ירמיהו אל המלך בניסיון להוכיח את חפותו ולהציל את חייו. באומרו וְעַתָּה שְׁמַע־נָא הוא טוען כי אינו בוגד אלא שליח המוסר את נבואת ה', ולכן אין הצדקה להמשך מאסרו. הוא מבקש תִּפָּל־נָא, כלומר שתחינתו תיטה ותתקבל לפני המלך, ושלא יחזירו אותו לבית הסוהר. בקשה זו מנומקת במילים וְלֹא אָמוּת שָׁם, מתוך חשש כבד כי התנאים הקשים ועקת המאסר בבית הבור יביאו למותו.
ירמיהו, פרק ל״ז, פסוק כ׳
וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפׇּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.