איוב, פרק כ״ו, פסוק ה׳

שליטתו המוחלטת של ה' מגיעה אל המקומות הנסתרים ביותר בבריאה, ובהם הָרְפָאִים, שהם המתים הנרפים, הענקים הקדמונים או מחצבים וזרעים טרם נביטתם. במעמקי השאול, הממוקם מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם, כלומר מתחת לים וליצורים החיים בו, אותם רפאים יְחוֹלָלוּ מתוך חלחלה ופחד מפני ה', או שוהים בחללי הקבר. לפי הבנה נוספת, מילה זו מתארת את יכולתו של ה' לחולל וליצור חיים וצומח אפילו במצולות. מנגד, ניתן לקרוא את הדברים כלעג של איוב כלפי רעו, כשהוא שואל בתמיהה האם דבריו הריקים מסוגלים להחיות את המתים הקבורים בתהומות.