ה' קבע חוקיות מדויקת בבריאה כאשר חָג ושרטט גבול מעגלי, בדומה למחוגה, עַל פְּנֵי מָיִם. חֹק טבע זה תוחם את מי הים בחול כדי שלא יציפו את היבשה, ולחלופין מכוון את מסלולם של אדי המים באטמוספירה. גבולות אלו יעמדו בעינם עַד תַּכְלִית, כלומר עד קץ הזמן שבו יכלו ויחרבו כל אוֹר עִם חֹשֶׁךְ. במובן המרחבי, חוקיות זו מגיעה עד קצה המציאות הפיזית שבה מסתיים האור ומתחיל חושך מוחלט, ויש הרואים בכך גבול שהוצב לים עד לקריעתו, אז חרגו המים ממנהגם בנקודת המפגש בין עמוד האש לענן החושך.
איוב, פרק כ״ו, פסוק י׳
חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.