כל פלאי הטבע הגלויים לעין אינם אלא קְצוֹת דְּרָכָו, קצה קצהו של כוח ה' ומיעוט קטן מפעולותיו בעולם. השגת האדם את הבורא כה מוגבלת עד שהיא נחשבת רק שֶׁמֶץ דָּבָר, רמז קל וטיפה מן הים, ויש אף שרואים בתפיסה חסרה זו פחיתות אל מול תפארתו. לאור אפסות הידע האנושי לגבי הדברים השקטים והנסתרים, עולה התהייה מי מסוגל בכלל להתבונן ולהבין את וְרַעַם גְּבוּרֹתָו. ביטוי זה מתאר את תופעות הטבע העוצמתיות כפשוטן, או בהשאלה את קול ההמיה וריבוי הגזרות האלוהיות. מתוך ההכרה בפער העצום שבין שכלנו לאינסופיות ההשגחה, איוב מבהיר כי איננו יכולים לפענח את סודות הבריאה, וכל שנותר לאדם הוא להכיר במוגבלותו.
איוב, פרק כ״ו, פסוק י״ד
הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֝בוּרֹתָ֗ו מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.