איוב, פרק ל״ח, פסוק ו׳

ה' מדמה את בריאת הארץ להקמת בניין אדריכלי עצום, כדי להמחיש לאיוב את קטנות השגתו מול סודות הבריאה. תחילה הוא שואל עַל־מָה נשענים אֲדָנֶיהָ, כלומר התושבות והבסיסים שעליהם נשען העולם, וכיצד הם הָטְבָּעוּ ונקבעו עמוק בקרקע. למעשה הארץ תלויה באוויר ונשענת על רצון ה' בלבד, אך יש המזהים את האדנים עם ההרים או עם זכות ייסורי האבות המקיימים את העולם. הדימוי נמשך בשאלה אוֹ מִי־יָרָה והציב את אֶבֶן פִּנָּתָהּ, היא אבן היסוד והזווית שממנה מתחילה הבנייה. אבן זו משולה למרכז כדור הארץ המייצב את העולם באמצעות כוח המשיכה, או לאבן השתייה שהושלכה אל הים וממנה התרחבה הארץ כולה.