איוב, פרק ל״ח, פסוק י״ב

ה' שואל את איוב האם הֲמִיָּמֶיךָ, כלומר מיום שנולדת, קרה אי פעם שאתה צִוִּיתָ על הבֹּקֶר להופיע. כמו כן, הוא מאתגר אותו בשאלה האם יִדַּעְתָּ את הַשַּׁחַר, כלומר הודעת לו, מהו מְקֹמוֹ המדויק, שהרי נקודת הזריחה משתנה בהתמדה מצפון לדרום כדי ליצור את עונות השנה ולקיים את החיים. מעבר לשליטה הפיזית במחזוריות הטבע, הופעת אור השחר נועדה גם להאיר את הארץ ולבער ממנה את הרשעים בכל יום מחדש. מבחינה סמלית, הפסוק מסביר לאיוב את תכלית סבלו: חשיכת השחר מייצגת את ייסורי הצדיק בעולם הזה, המהווים הכנה ומירוק חטאים לקראת הבֹּקֶר המאיר, המסמל את חיי הנצח בעולם הבא.