ה' מתגלה אל איוב מתוך הסערה וגוער בו בשאלה רטורית בלשון נסתר, מִי זֶה, כדי לבטא פליאה על עזות מצחו וליצור ריחוק מיומרתו להתווכח עם בוראו כשווה. איוב מואשם שבמקום להשמיע דברי חכמה הוא מַחְשִׁיךְ עֵצָה, כלומר מסתיר ומגנה את תוכנית ההשגחה האלוהית, או לחלופין משיא בעצמו עצה סכלה. הוא עושה זאת בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת, שכן הוא מרבה לדבר מבלי להבין את סודות ההנהגה, ומכחיש בדבריו את קיומה של השגחה פרטית בעולם. דווקא מתוך הסערה שהחריבה את ביתו, ה' מוכיח לאיוב שההשגחה קיימת גם בתוך ההרס, ומבהיר כי היה עליו לעמוד בניסיון גם מבלי להבין את פשרו.
איוב, פרק ל״ח, פסוק ב׳
מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.