מאמרו של ה' משמש כמחסום המציב גבול ברור לים הגועש, כדי לשמור על היבשה ולאפשר את קיום החיים. ה' גוזר על הים כי עַד־פֹּה תָבוֹא, כלומר עד לנקודה מדויקת זו מותר לך להתקדם, וְלֹא תֹסִיף לנוע הלאה, למעט מקרים חריגים ומושגחים שבהם הים מתפשט כדי להעניש רשעים. למרות שהגלים מתנשאים ורועשים מתוך גאווה ומראה מאיים, נקבע כי וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. בדיוק במקום זה מוגבל ומוחלש כוחם של הגלים המתנשאים בִּגְאוֹן, וכאן מיוסד חוק הטבע הקובע כי בהגיעם לחוף הם יישברו וישובו לאחור מבלי לחצות את הגבול.
איוב, פרק ל״ח, פסוק י״א
וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹא־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.