ה' מרסן ומנתב את כוחות הטבע העוצמתיים ביותר בגבולות ברורים כדי לתחזק את העולם ולא להחריבו. הוא פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה, כלומר חילק את זרם המים העז לטיפות שלכל אחת צינור משלה, כך שהגשם ירד במידה מדויקת ויצמיח את הארץ במקום להציפה, אף שיש המפרשים זאת כמטר סוחף הממלא את האגמים. באותו אופן, ה' קבע וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת, ויצר נתיב מיוחד עבור הענן, הברק והרעם. הוא מוריד את האש מטה אל הארץ בניגוד לטבעה, ומפריד את קולות הרעש זה מזה, שכן לולא הגבלה זו עוצמתם הייתה בלתי נסבלת.
איוב, פרק ל״ח, פסוק כ״ה
מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.