יהושע, פרק י״ג, פסוק י״ג

ההתנחלות בארץ ישראל לא הייתה תהליך של כיבוש מוחלט ומהיר, אלא מהלך מורכב שבו נותרו עמים זרים בתוך נחלות השבטים. מציאות זו עולה מן העובדה שישראל לֹא הוֹרִישׁוּ, כלומר לא גירשו וסילקו את העמים המקומיים, וכתוצאה מכך תושבי גשור ומעכה נותרו לשבת בתוך שטחי ישראל [ביאור שטיינזלץ].

אזכור עובדה זו דווקא בשלב זה של הכתוב נועד להצביע על קו דמיון מובהק בין מנהיגותו של יהושע לזו של משה רבו. כשם שמשה נלחם בסיחון ובעוג אך לא גירש את כל האויבים והותיר את הגשורי והמעכתי – ובכל זאת לא נמנע מלחלק את עבר הירדן לשבטים – כך נהג גם יהושע. אף על פי שחלקים גדולים מהארץ טרם נכבשו ואויבים נותרו בה, יהושע המשיך בדרכו של משה ולא עיכב את חלוקת הנחלות לשאר השבטים בשל כך [אברבנאל].