משה מעניק את הנחלה לשבט גד ומחלק אותה באופן מסודר. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה נחלה לְמַטֵּה גָד, תוך שהוא מחלק אותה לִבְנֵי גָד על פי חלוקה פנימית לְמִשְׁפְּחֹתָם [ביאור שטיינזלץ].
המילה לְמִשְׁפְּחֹתָם מופיעה בפסוק בכתיב חסר (ללא האות וי"ו). צורת כתיבה חסרה זו מאפיינת את האזכור הראשון והאחרון של משפחות השבט, ועל כן היא מופיעה שוב באותו האופן גם בסיום תיאור נחלת גד בהמשך הפרק [מנחת שי].