יהושע, פרק ט״ו, פסוק ז׳

תוואי הגבול המשותף בין נחלות שבט יהודה ובנימין מתפתל במדויק דרך עמקים ומעיינות, כאשר בתחילה וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר, כלומר עולה מן העמק אל העיר דביר הנכללת בנחלת יהודה. משם משנה הקו את כיוונו ומתרחב, ועל כן וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל, אל אזור הממוקם בדיוק ממול, אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים. מעלה יבש זה נמצא מדרום לנחל, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל, כך שהנחל עצמו נותר מחוץ לגבול יהודה, ומשם וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ. המשך מסלולו של הגבול וסוף התרחבותו הצפונית מסתיימים כאשר וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל עֵין רֹגֵל, מעיין מדרום לירושלים הנקרא כך על שם פעולת הכובס הדורך ברגליו על הבגדים.