תוואי הנחלות השבטיות משורטט באמצעות מסלול גיאוגרפי מדויק, המציין את הנקודות שבהן קו הגבול עולה, סוטה ומתעקל. גבול נחלת שבט יהודה מתפתל דרך עמקים, מעלות ומעיינות, ומגדיר את קו התפר המשותף עם נחלת שבט בנימין שמצפון לו.
המסלול מתחיל כאשר וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר. קו המיצר יורד מנקודת הגבול הקודמת, אבן בוהן, אל עמק עכור, וממנו עולה אל העיר דביר [מלבי"ם, מצודת דוד]. עמק עכור ממוקם בדיוק בין אבן בוהן לדביר [רש"י], כאשר דביר עצמה נכללה בתוך נחלת יהודה [מלבי"ם].
מנקודה זו, הממוקמת מצפון לדביר [ביאור שטיינזלץ], משנה הגבול את כיוונו: וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל. קו הגבול חורג ממסלולו הישר, מתרחב ויוצא לצד צפון לכיוון הגלגל [רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד]. הגלגל מוכר גם בשם "גלילות", כפי שמופיע בתיאור גבול בנימין. באזור זה היו גלילות רבות שהשתייכו לבנימין, אך אזור אחד ספציפי שהיה מדרום לנחל השתייך ליהודה, ואליו מכוון הפסוק כאן [רד"ק, מלבי"ם].
הגלגל ממוקם אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, כלומר בדיוק ממול לאזור הידוע בשם מעלה אדומים [רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מעלה זה נמצא אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל, בדרומו של הנחל המוכר באזור. מכיוון שקו הגבול עובר מדרום לנחל, הנחל עצמו נותר מחוץ לגבולות נחלת יהודה [רש"י, מצודת דוד]. אזור זה מתואר כעמק ומדרון יבשים ללא מים [רש"י].
ממעלה אדומים ממשיך הגבול במסלולו: וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ. משם נמתח הקו הלאה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל עֵין רֹגֵל. המילה "תוצאותיו" מציינת את המשך מסלולו של הגבול [ביאור שטיינזלץ] ואת סוף ההתרחבות הצפונית שלו. מנקודה זו באזור עין רוגל, מתחיל קו הגבול לחזור פנימה ולהתקצר בחזרה למסלולו הישר [מלבי"ם, מצודת דוד].
התחנה הסופית בחלק זה, עֵין רֹגֵל, היא מעיין הממוקם מדרום לירושלים [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי זהו מעיין הכובסים. המקום נקרא "רוגל" על שם פעולת הכובס, אשר משפשף, דורך ובועט בבגדי הצמר ברגליו במהלך כיבוסם [רש"י, רד"ק].