רשימת הערים חותמת את תיאור הגבולות בקצה הדרומי והמערבי של נחלת שבט יהודה. הגבול מגיע עַד נַחַל מִצְרָיִם, המהווה את גבולה הדרומי של הנחלה [מצודת דוד]. משם ממשיך הגבול מערבה אל וְהַיָּם הַגָּדוֹל. בתיבה זו מציינים המפרשים את ההבדל בין מסורת הכתיב והקרי: המילה נכתבת בתנ"ך כ"הגבול", כדי ללמד שהים עצמו שימש כגבולם, אך נקראת "הגדול" [רד"ק, מנחת שי].
בנוגע למילה החותמת את הפסוק, וּגְבוּל, נחלקו המפרשים בשאלת מהותו של השטח הנוסף הנכלל בנחלה. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה לאיים הנמצאים בתוך הים, אשר נחשבים אף הם לחלק מנחלת יהודה [רש"י, מצודת דוד]. מנגד, יש המבארים כי המילה באה להדגיש שגם השטח היבשתי הסמוך לים נכלל בגבולות הנחלה [ביאור שטיינזלץ].