תיאור התקדמות הגבול משתמש בפועל וְעָלָה, שכן כל התקדמות גיאוגרפית לכיוון ירושלים נחשבת לעלייה [רש"י].
כאשר הגבול עובר באזור בֵּית חָגְלָה, הוא חולף מצפון לעיר. העיר עצמה נותרה מחוץ לשטחו של שבט יהודה והייתה שייכת לנחלת שבט בנימין, אך פאתי העיר נכללו בנחלת יהודה [מצודת דוד, מלבי"ם]. משם ממשיך הגבול מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, כך שהעיר עצמה נכנסה לתוך תחומי נחלת יהודה. מכיוון שעיר בשם זה מוזכרת בהמשך גם בנחלת שבט בנימין, הפרשנים מסכימים כי היו שתי ערים שונות לחלוטין בעלות שם זהה, אחת בכל נחלה.
נקודת הציון הבאה היא אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן (המילה בֹּהַן נכתבת באות ה' ולא באות ח' [מנחת שי]). מקום זה נקרא "אבן" ככל הנראה על שם אבן גדולה שניצבה בו ושימשה כסימן גבול בולט [רד"ק]. באשר לשם "בהן", יש המסבירים כי המקום נקרא כך על שם צורתו הגיאוגרפית שבלטה כאצבע [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמקום נקרא על שמו של אדון הארץ או כובש המקום, אדם ששמו היה בוהן בן ראובן.