גבולו הצפוני של שבט יהודה מתקדם בקו מפותל, ומגיע לבסוף אל הים התיכון [ביאור שטיינזלץ].
תחילה, וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה. קו הגבול סוטה לכיוון צפון אל אזור עקרון הפלשתית, וכך העיר עקרון נכנסת אל תוך גבולות נחלת יהודה [מצודת דוד, מלבי"ם].
לאחר מכן, וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה. הגבול מקיף את העיר שיכרון. שיכרון עצמה נותרה מחוץ לגבול הנחלה, אך קו הגבול הקיף אותה משלושה כיוונים לפני שחזר למסלולו מול עקרון [מלבי"ם].
משם הגבול ממשיך בקו ישר, וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה, ואז שוב סוטה ממסלולו ווְיָצָא יַבְנְאֵל [מלבי"ם]. עיר זו נמצאת בהרי יהודה, ויש להבדיל בינה לבין עיר בעלת שם זהה הנמצאת בנחלת שבט נפתלי [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
לסיום נאמר, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה תֹּצְאוֹת היא סוף הגבול וקצהו. קו הגבול מגיע לסיומו ביָמָּה, כלומר בצד מערב, במפגש עם הים הגדול שהוא הים התיכון.