יהושע, פרק ט״ו, פסוק י״א

יצא לכם פעם לשרטט מפה של אזור שאתם מכירים היטב? בטח שמתם לב שהקווים בה לא תמיד ישרים לגמרי, אלא מתפתלים ומשנים כיוון. כך בדיוק נראה הגבול הצפוני של נחלת שבט יהודה, שמתקדם בקו מפותל עד שהוא מגיע לים. בהתחלה מתואר כי וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, כלומר קו הגבול פונה צפונה אל אזור העיר הפלשתית עקרון, ומכניס אותה אל תוך השטח של שבט יהודה. לאחר מכן נאמר וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה, הגבול מקיף עיר בשם שיכרון משלושה כיוונים שונים, אבל העיר עצמה נשארת מחוץ לנחלה. משם הגבול ממשיך בקו ישר כאשר הוא וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה, ואז שוב משנה את המסלול שלו כאשר וְיָצָא יַבְנְאֵל, אל עיר שנמצאת בהרי יהודה (ויש להבדיל בינה לבין עיר אחרת לגמרי עם אותו שם שנמצאת בנחלת שבט נפתלי). המסע המפותל הזה מסתיים כאשר וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה. המשמעות של המילה תֹּצְאוֹת היא הסוף והקצה של הגבול, והוא מגיע לסיומו יָמָּה, כלומר בצד מערב, בדיוק במקום שבו הוא פוגש את הים התיכון.