חשבתם פעם איפה בדיוק נגמרת נחלה ומתחיל הים? האם הגבול הוא בדיוק במקום שבו הגלים נוגעים בחול, או אולי קצת בתוך המים? כשקבעו את השטח של שבט יהודה, היה צריך להגדיר בדיוק עד לאן הוא מגיע במערב. המילים וּגְבוּל יָם מתארות את הגבול המערבי של השבט, שנמתח מהדרום אל הצפון לאורך הים. הגבול הזה נקרא הַיָּמָּה הַגָּדוֹל, כלומר הים הגדול והמוכר. אבל המילה וּגְבוּל מופיעה שוב כדי ללמד אותנו משהו מיוחד, השטח של השבט לא נעצר רק בקו המים. הוא כולל גם את רצועת החוף, ואפילו איים קטנים וגבעות חול שנמצאים בתוך הים עצמו נחשבים לחלק מהנחלה שלהם. בסוף, המילים סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם מסכמות את הכל ומסבירות שזהו הקו שעושה סיבוב שלם ומקיף את כל המקומות שבהם גרות המשפחות של שבט יהודה.
יהושע, פרק ט״ו, פסוק י״ב
וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.