קרה לכם פעם שחישבתם משהו, וכשהגעתם לתוצאה הסופית גיליתם שהמספר פשוט לא מסתדר? זה בדיוק מה שקורה ברשימת הערים של שבט יהודה באזור הנגב. אם נספור את כל הערים שמופיעות ברשימה אחת אחת, נגיע לשלושים ושמונה. אבל בסוף הרשימה כתוב שיש בסך הכל עשרים ותשע ערים. איך זה יכול להיות? התשובה היא שתשע מתוך הערים האלה הועברו לנחלה של שבט שמעון, שקיבל שטח ממש בתוך הגבולות של שבט יהודה, ולכן הערים האלו ירדו מהספירה.
לאחת הערים האלה קוראים צקלג, ויש לה היסטוריה מעניינת: אחרי שהיא עברה לשבט שמעון, מלך גת הפלשתי כבש אותה. אבל מאוחר יותר, העיר הזו ניתנה לדוד המלך וכך היא חזרה להיות שייכת למלכי יהודה לתמיד. בנוסף לערים, מופיעה גם המילה וְחַצְרֵיהֶן. הכוונה היא ליישובים קטנים ללא חומה ולשטחי חקלאות שהיו מסביב לכל עיר גדולה. המספר עשרים ותשע סופר רק את הערים המרכזיות עצמן, ולא כולל בתוכו את היישובים הקטנים והחצרות שסביבן.