בעקבות האתגר שהציב כלב, עתניאל כובש את העיר וזוכה לשאת את בתו של כלב לאישה [ביאור שטיינזלץ]. הפסוק מציג את זהותו של הכובש, עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב, תיאור המעורר שאלה בנוגע לייחוסם המשפחתי, שהרי כלב מוכר כ"בן יפונה". הפרשנים מציעים מספר דרכים להבנת הקרבה ביניהם.
גישה אחת מסבירה כי השניים היו אחים מאותה האם בלבד. אביו של כלב היה יפונה, ואילו אביו של עתניאל היה קנז. לפי הבנה זו, כאשר כלב מכונה במקומות אחרים "הקנזי", הוא מיוחס לבעלה של אמו [רש"י, רד"ק]. מנגד, יש המציעים כי הם היו אחים מלאים מאב ומאם, ולאביהם היו שני שמות שונים, יפונה וקנז [רד"ק].
גישה שלישית, המובאת כהסבר המועדף על הרד"ק, גורסת כי קנז לא היה אביהם הישיר אלא שמו של ראש המשפחה ואבי השושלת. על פי פירוש זה, הצירופים "בן קנז" או "הקנזי" מצביעים שניהם על השתייכות לאותה משפחה מורחבת. הרד"ק דוחה את ההסבר הראשון בטענה כי ייחוס אדם לבעל אמו הוא דבר רחוק ובלתי סביר, שכן שושלת יוחסין במקרא נקבעת אך ורק על פי בית האב [רד"ק].
מבחינה דקדוקית, המילה אֶת בצירוף אֶת עַכְסָה, מנוקדת בתנועת סגול [מנחת שי].