יהושע, פרק ט״ו, פסוק י״ט

קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה גדולה, אבל הרגשתם שחסר בה משהו חשוב כדי שתוכלו באמת ליהנות ממנה? זה בדיוק מה שקרה לבתו של כלב. אבא שלה נתן לה שטח אדמה למשפחתה, אבל היא הבינה שיהיה להם קשה מאוד להתפרנס שם. היא פונה לאביה ומבקשת ממנו בְרָכָה, כלומר מתנה או תוספת לנחלה שכבר קיבלה. היא מסבירה לאבא שלה שהיא חייבת את התוספת הזו, כי נְתַתָּנִי, כלומר נתת לי, אֶרֶץ הַנֶּגֶב, שזו ארץ חרבה ויבשה שחסרים בה מי גשמים. כדי שתוכל להשקות את האדמה, היא מבקשת ממנו גֻּלֹּת מָיִם, שהם מעיינות שנובעים מהאדמה בתנועה של גלים, או בריכות מים להשקיה. כלב מקשיב לבקשה של בתו ומסכים מיד. הוא מעניק לה שדות שיש בהם גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וגם גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת, כלומר מעיינות מים שנובעים גם במקומות הגבוהים וגם במקומות הנמוכים. כך הוא מבטיח שיהיה לה שפע של מים ופרנסה טובה למשפחתה.