יהושע, פרק ט״ו, פסוק כ״א

יצא לכם פעם לצייר מפה של השכונה שלכם ולסמן בדיוק איפה עובר הגבול שלה? כשחילקו את ארץ ישראל לשבטים, עשו משהו דומה מאוד. הכינו מפה גיאוגרפית מדויקת, וכאן אנחנו לומדים על קו הגבול של נחלת שבט יהודה, שממש נוגע בארץ אדום. המילה בַּנֶּגְבָּה אומרת לנו שמדובר באזור הדרום. המילה מִקְצֵה מלמדת אותנו על מקומות שנמצאים ממש בקצה של הנחלה. יהושע לא כתב סתם רשימה של ערים, אלא בחר להזכיר רק את הערים שעמדו על הגבול, כדי שכולם ידעו בדיוק איפה מתחילה ואיפה נגמרת הנחלה של שבט יהודה. אם נספור את הערים שמופיעות ברשימה, נגלה שיש שלושים ושמונה מקומות, אבל בהמשך כתוב שיש רק עשרים ותשע ערים. איך זה יכול להיות? התשובה היא שרק עשרים ותשע מהן היו ערים גדולות ואמיתיות, ושאר המקומות היו רק כפרים קטנים בלי חומה, ולכן הם לא נספרו כערים רשמיות.