יהושע, פרק ט״ו, פסוק י״ב

התוואי המערבי של נחלת שבט יהודה, המכונה וּגְבוּל יָם, נמתח מצפון לדרום משפך נחל שורק ועד הקצה הדרומי הסמוך לנחל מצרים. גבול זה נושק אל הַיָּמָּה הַגָּדוֹל, הוא הים התיכון, אך הופעתה הנוספת של המילה וּגְבוּל באה ללמד כי השטח אינו נעצר בקו המים, אלא כולל בתוכו גם את רצועת החוף וכן את האיים והשרטונים המצויים בתוך הים עצמו. בכך נחתמת מערכת הגבולות הכוללת של השבט, ונקבע כי זֶה גְּבוּל בְּנֵי־יְהוּדָה המקיף סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם, כלומר הקו התוחם את מקום מושבן של כל משפחות השבט.